אני ובת זוגתי רצינו לחוות לכמה שעות אווירה אירופאית, בשבת בבוקר. 

לאכול משהו טעים ובעיקר לחוות ולצלם. 

העיר נצרת נראתה לי המקום המושלם לכך.

צילום סלפוש שכנסיית הבשורה מאחורנו

המקום הראשון שפתחנו בו היה  ככר העיר. מה ששווה את ליבי, מראה עוברי האורח המאכלים בזרעונים את היוונים בכיכר. ילדים רצים המנסים לתפוס יונה במעופה. ומשק הכנפיים של מקבץ היונים עף בבהלה. 

האכלת היונים בזירעונים

וכך חוזר חלילה. אפשר להביט בזה שעות. ולתפוס תמונות מדהימות. כל שעליך לעשות זה להמתין ולחכות שהקטע האנושי הזה יחזור על עצמו.

היונים נוחתות לתפוס את ארוחתן

אנחנו בחרנו לפתוח את הסיור הפרטי שלנו בממתקי אלמאדי. אין כמו כוס תה מהביל או קפה הפוך טוב לחמם את מזג האוויר החורפי, עם איזה ממתק מהמטבח הערבי המשובח. קנאפה שלא אכלתם כמותה בשום מקום בארץ. חמה מתוקה עם גלידה קרה מעליה. בקלאווה טריה עם פסטוק, מלבי ועוד מגוון דברים מתוקים.

המבחר הגדול בתוך החנות	הבחירה קשה...	כנאפה עם פיסטוקים וגלידה
מלבי עם בקלאווה	קשה לקום מהכסא אחרי כל זה!	החנות מבפנים

כנסיית הבשורה, הייתה היעד הבאה.

הכנסייה ברקע	זוית אחורית של הכנסייה
השתקפות של הכנסייה	למסגר את הכנסייה

 כנסיית הבשורה

כנסייה זו,  היא מהקדושות והמפורסמות בעולם הנוצרי ומהמפוארות במזרח התיכון. מסורת הנוצרית-קתולית מייחסת את מיקום הכנסייה לביתה של מרים אם ישו, שם קיבלה את הבשורה על הולדתו של ישו.

אני אישית, מאד אוהב את הארכיקטטורה של המקום, הפאר, הגודל, העוצמה, האסטטיקה, הצבעוניות, הויטראזים היפים. אווירה הקדושה והרחוניות שמחברת אנשים מכול העולם. עבורנו זה יומיומי ומובן מעליו לחיות ולהיות בארץ הקודש, עבורם זה פלא, משהו שהם גדלו עליו במשך שנים וכעת הם זוכים לחוות ולהיות בו.

מי שמכיר אותי יודע ששווקים זה אחד הדברים שאני  אוהב לצלם במיוחד. 

משהו בדנימאקה של המסחר, האנשים, הצבעוניות, הריחות, הפירות, הירקות, התבלנים מייצר ים של סיפורים בגובה העיניים, אנושיים ואותנטיים.

אני ממליץ לבקר בשני מקומות בשוק בנצרת שאסור לכם לפספס:

קפה פאהוס – מקום של קליית הקפה – ריח של קפה טרי יוביל אותכם למקום הנכון.

מבט פנים של קפה פאהוס

קפה פאהוס מבט בחוץ

הפינה של ג'אדה – מקום מפגש לשיחה על תרבות פלוקור, מורשת ועל האדם .בית קפה וחנות לעבודות יד.

וברור במהלך השוטטות בשוק אל תוותרו על שתית מיץ רימונים או תפוזים טרי. מתוק, קר ומרענן.

מה שיפה בנצרת, שפזורים בה  בין הסמטאות בתי הארחה, גסט האוסים יחודיים. פינות מחמד שיש לגלות אותם. 

אחד האהובים עלי, שאני מקפיד לבקר בו באדיקות. זה הבית של מישל.

 מישל חם לבבי ומאיר פנים. וככה גם הבית שלו. אני אוהב לשכור את החדר בקומה השנייה. שבו יש מרפסת מגניבה שניתן להביט בה במבט על על נצרת. קולות המאוזין ברקע. אווירת העצלתיים. ארוחת בוקר משובחת. לא צריך יותר מכך.

המקום שסיימנו בו את סיירנו הוא כנסיית גבריאל הקדוש.

צילום חיצוני של כנסיית גבריאל

הידועה גם ככנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית או כנסיית באר מרים

היא שוכנת מצפון לכיכר המעיין בנצרת.

.הכנסייה ניצבת סמוך למעיין אשר סיפק את צריכת המים של העיר מראשית היישוב במקום

.לפי המסורת המקובלת, הופיע המלאך גבריאל בפני מרים. ובישר לה כי הרתה והיא עתידה ללדת את בן האלוהים

אני התחברתי לאינטימיות שיש בכנסיה הזו. ולמעיין הנובע, בו נהוג להשליך מטבעות ולבקש משאלות

 .זה מקסים בעיני, איך כולנו בסופו של יום רוצים שמשאלות ליבנו יתקיימו

!אז אני מקווה ומאחל לכל אחד מכם, כי גם משאלותיכם תתגשמנה במהרה

...לי אישית, הטעימה בנצרת לא הספיקה

.כבר מתכנן לנו איזו חופשה של יום יומיים כאן

 נתראה בכתבה הבאה

הכנסייה מבפנים

ניתן להזמין סדנאות צילום בנצרת

לקבוצות כולל סיור וארוחת צהריים

לפרטים 

   לאתר של סטודיו עין חדה0522633439

עורכת הכתבה:דנה ונונו

צילום:גלעד שטיין(סטודיו עין-חדה)